גן אירועים מבצר יחיעם

גן לאומי מבצר יחיעם שרידי מבצר גדול ומרשים בתחומי קיבוץ יחיעם. מבצר יחיעם שוכן בחלקה המרכזי של שלוחת גת אשר, בין נחל געתון מצפון ונחל יחיעם מדרום.
שמה הערבי של המצודה ג'דין משמר את השם הצלבני מימי הביניים- ג'ודין, עם זאת כפי שקורה לא אחת בגלגולי שמות, ניתן לפרשו גם במשמעותו הערבית כמצודת הגיבורים - אנשי החייל.
בראשית המאה ה- 12 , זמן קצר אחרי כיבוש הארץ על ידי הצלבנים יסדו אדוניה החדשים של הארץ את נסיכות הגליל. הצלבנים שלא יכלו להרשות לעצמם לשבת ביישובי פרזות (ללא חומה) הקימו לאורכה ולרוחבה של הארץ שרשרת מצודות וחוות מבוצרות. לא רחוק מכאן בתחומי הכפר מעיליה נוסדה מצודה גדולה וחשובה וסביבה קמו מספר חוות חקלאיות מבוצרות, בניהן גם מצודת ג'ודין.
בחינת הנתונים הטבעיים של מבצר ג'ודין מעלה כמה וכמה יתרונות חשובים, בניהם: שליטה על דרך רוחב העולה ממישור חוף הגליל המערבי אל לב הגליל, קרבה למקורות מים ושטחים חקלאיים המצויים בשפע בערוץ נחל געתון והגנה טבעית בשל ערוצו העמוק והמצוקי של נחל יחיעם, החותר מדרום למבצר יחיעם
בראשית המאה ה-13 הועברה החווה המבוצרת לידי המסדר הצלבני הטבטוני. אבירי מסדר זה שהיו ממוצא גרמני נאלצו לעזוב את עכו עקב מאבקים פנים צלבניים וליצור לעצמם מרכז חלופי במבצר מונפורט, השוכן בגדתו הדרומית של נחל כזיב. תחת שלטונם של הטבטונים הורחבו וחוזקו גם ביצורי ג'ודין והחווה החקלאית הפכה למבצר של ממש.
בשנת 1265 עלו על ג'דין כוחותיו של הסולטאן הממלוכי בייברס, כבשו את המקום והרסו אותו. הממלוכים, שהביאו לקיצה של ממלכת הצלבנים, לא מצאו לנכון לבצר ולהשתמש במבצר יחיעם החרב וכך גם העות'מנים, שכבשו את הארץ מידיהם בשנת 1516.
רק במאה ה- 18 עם היחלשותה של האימפריה העות'מנית ועליית כוחם של תקיפים מקומיים, חודשה האחיזה במבצר יחיעם. שיח' מקומי בשם מאהד אל חוסיין הפך את המקום לנחלתו.
בשנת 1738 כבש את מבצר יחיעם שליט הגליל, הבדווי ד'הר אל עומר. שליט זה הגדיל לעשות מקודמיו ובחוכמתו הרבה ביסס שלטון ארוך ימים ואף פעל רבות לפיתוח ולהשלטת סדר וביטחון בתחומי שלטונו. בימיו נוסדו מחדש ערים כטבריה, חיפה ועכו ונפרסה רשת של מצודות ברחבי הגליל בניהם גם מצודת ג'דין. עיקר הבניה, הנראית כיום לעיין במבצר מיוחסת לימיו של ד'אהר אל עומר, אם כי פה ושם ניכרים עדיין סימני הבניה הצלבנית.
ב-16 ביוני 1946 יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ 11 גשרים בין ארץ ישראל לשכנותיה, כחלק ממאבק תנועת המרי העברי נגד הבריטים ומדיניותם, פעולה זו זכתה לשם "ליל הגשרים". כח הפלמ"ח שנועד לפוצץ את גשרי נחל כזיב נתקל בסמוך לגשר באויב והתפתח קרב במהלכו נפגע אחד ממפקדי הכוח - יחיעם וייץ ונהרג. בהמשך הפעולה נהרגו עוד 13 לוחמים כאשר מטען חומר הנפץ שנועד לגשר התפוצץ תרם זמנו ופגע בהם
לאחר שאדמת ג'דין נרכשה על ידי הקרן הקיימת עלו בחודש נובמבר 1946 למבצר חברי תנועת השומר הצעיר חלקם בני הארץ וחלקם עולים מהונגריה. חברי הגרעין המייסד החליטו לקרא לקיבוצם בשם "קיבוץ הסלע". יוסף וייץ איש הקרן הקיימת וממחוללי ההתיישבות הציונית, שבנו יחיעם נפל בפעולת ליל הגשרים פנה אל המתיישבים הצעירים וביקש מהם לקרא לקיבוצם בשמו של בנו, בקשתו התקבלה והשם קיבוץ הסלע הוסב לקיבוץ יחיעם.
בעלותם לקרקע התיישבו אנשי יחיעם בתוך מבצר יחיעם הנטוש והפכו אותו לביתם. לא חלף זמן רב ומבצר יחיעם חזר לשמש למטרתו המקורית - הגנה והתגוננות.
ב-29 בנובמבר 1947 הכריז האו"ם על חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות ערבית ויהודית. יום למחרת פרצה מלחמת העצמאות. קיבוץ יחיעם נותר מבודד ומוקף בכפרי אויב. תחת התקפות חוזרות ונשנות מצד כוחות צבא ההצלה הערבי, מתוגבר בלוחמים מכפרי האזור, עמדו קומץ לוחמי הקיבוץ משך חודשים אחדים והגנו בגבורה על ביתם. ב-27 במרץ 1948 יצאה שיירה של שבעה כלי רכב משוריינים מנהריה אל עבר קיבוץ יחיעם הנצור. השיירה נשאה אספקה חיונית, לוחמים וחברי קיבוץ ששבו לביתם. סמוך לכפר הערבי כברי (כיום קיבוץ כברי) הותקפה השיירה ולאחר קרב קשה נפלו 46 מאנשיה (אנשי גדוד 21 של חטיבת כרמלי) וכלי הרכב הושמדו ברובם. רק משוריין אחד הצליח להגיע לקיבוץ יחיעם ובו נהג פצוע ולוחם הרוג בשם איתן זיית. מדרום למבצר יחיעם בשביל היורד אל ערוץ נחל יחיעם נמצא בית קברות קטן ובו ארבעה קברים בניהם גם קברו של איתן זיית.
במבצע בן עמי במאי 1948 שוחרר הגליל המערבי מאימת המצור וחברי יחיעם התפנו להקים את קיבוצם.
כיום מבצר יחיעם – ג'דין הוא גן לאומי גן אירועים שניתן לסייר בשביליו ולמצוא את סיפורי העבר מסתתרים מאחורי כל אבן וקיר. ממרומי המבצר תצפית נוף מרהיבה אל נופי הגליל המערבי וחופו.
ניתן לשלב ביקור בחורבת געתון הסמוכה או מסלול הליכה בלב החורש בערוצו של נחל יחיעם.
 


כתב ניר קינן 27.3.2007